יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

בטחון לתושבים - הגיע הזמן לעשות משהו.

בכל ארוחת צהרים, אני שומע את חברי מתלוננים על אוזלת ידה של המשטרה. מתלוננים שהמשטרה לא עושה דבר נגד הפריצות במושבים, מתלוננים על שופטים שמקילים בעונשם של עבריינים, מתלוננים על הכנסת שלא מחוקקת חוקים נוקשים יותר.
חבר סיפר לי שכאשר תופסים גנב רכב, לוקח את הפרטים שלו ולאחר מכן משחררים אותו. אין בעצם על מה להחזיק אותו בכלא. אפשר להחזיק אותו במעצר יומיים אבל כבר באותו היום הוא יחזור לגנוב מכוניות. אז משחררים אותו כבר מההתחלה. אחלה הרתעה יש לנו , לא ?
מספרים לי על כל מיני סעיפי חוק תלושים מהמציאות שעורכי דינם של העבריינים מנצלים כדי למלט את לקוחותיהם חזרה אל החופש להמשך פעילותם השוטפת בפשע. מדוע אנחנו נראים ככה ? ככה אנו מגנים על לקוחותינו התושבים ?
דבר אחד צריך לעמוד לנגד עיניהם של השוטרים, השופטים והמחוקקים : הצדק והאמת. לא הזכויות של העבריין ולא שום דבר אחר צריכים להעסיק את מחשבותיהם בזמן העבודה. ברגע שתפסו פושע יש להרשיעו בדין ולתת את מלוא חומרת העונש. הצדק והאמת צריכים להיות מעל החוק. יש להתעלם מסעיפים לא מהותיים שיכולים למנוע הרשעה על אף שאנו בטוחים כי זה האדם שאנו מחפשים.
תפוסת בתי הכלא היא הגבוהה בעולם? תבנו עוד בני כלא ! חסר קבלנים ? חסרים עובדים ? חסר כסף ? תבנו קניון עזריאלי שלם רק לעבריינים שיהיו כלואים בו. תהרסו בתים של עבריינים, תטילו עונשים כבדים מאוד אפילו על הפשע הפשוט ביותר, תענישו פושע אל מול מצלמות הטלויזיה ותצמררו את הפושעים למען יראו וייראו. רק תעשו משהו כבר ! נמאס כבר לשמוע שפורצים, תוקפים, עושקים, גונבים, מחלטרים אותנו ושהמדינה לא עושה כלום !
המשטרה פועלת כמיטב יכולתה אך המלאכה מרובה וכמות השוטרים מועטה. לכן ניתנת עדיפות לחקירת התנקשויות כמו זו מאתמול על פני חקירת הפריצה לביתם של התושבים, לכן ניתנת עדיפות ללוחמה בדרכים על פני תפיסת שודדי ותוקפי קשישים, לכן ניתנת עדיפות לדוחות חנייה על פני תפיסת הבני זונות שגונבים כל לילה עשרות מכוניות.
מצטער לומר לכם, אך גלגלי הצדק לא עובדים. הם אולי מקרטעים, אבל ממש לא עובדים. מדוע שהאדם קטן לא ירתח ? הוא משלם מיסים, ממלא את חובותיו, נותן כל מה שהוא יכול למדינה, והיא מצידה לא מספקת את הדבר היחיד שהיא מחויבת לו : שקט נפשי. אם תעצרו מישהו ברחוב ותשאלו אותו מה המשטרה עושה, הוא יענה בנשימה אחת : "דופקת דוחות על מהירות". האדם הקטן לא מרגיש אותה. לא כשטוב לו ולא כשרע לו. הוא פשוט מאמין שהיא לא שומרת עליו ויכולה לספק לו בטחון בסיסי.
לפני מספר שבועות שמענו בחדשות על מקרה פריצה נוסף בבן שמן. אדם התעורר באמצע הלילה למשמע רעשים בחצר ביתו. כשיצא החוצה, גילה לתדהמתו חבורת פורצים בחצר. מבלי לחשוב פעמיים, האיש התעמת איתם, וירה באחד מהם למוות בעוד שהאחרים בורחים על נפשם. באותה כתבה גם "עדכנו" אותנו כי תדירות הפריצות באזור היא גבוהה מאוד וכי רשויות החוק אינן מצליחות למנוע אותן. גם לאדם זה, גם לשי דרומי, וגם לעוד אדם מסביון, עברה המחשבה שנשבר להם מהמדינה הרקובה שלא מצליחה לספק להם שקט ובטחון והחליטו לקחת את החוק לידיים שלהם ולירות בפורצים. במדינה מתוקנת היינו כולנו מגנים את ההריגה, אך מה כולנו חשבנו לעצמנו ? "טוב מאוד ! חבל שהוא לא הרג את כל השלושה !" - תחשבו על זה.

אם רק הייתי יכול...

אין תגובות: